يرتبط هذا الاسلوب على فكرة مؤداها ان الاضطرابات النفسية ما هي الا نتيجة لأفكار خاطئة او غير عقلانية .
ان الاضطرابات النفسية يمكن ان تكون واضحة من خلال معتقداته وافكاره التي كونها الفرد من خلال العالم والاحداث التي عاشها والتي يغلب عليها التفسير اللاعقلاني ويمكن للفرد ان يستفيد من التجارب ويأخذ العبر منها لا ان يكون اسيرا لها ان عملية التغيير يمكن ان تتأتى من خلال فهم السلوك على انه سلسلة من الاحداث ويكون كالاتي:
1- حدث خارجي يتعرض له الفرد .
2- سلسلة من الافكار التي تظهر من استجابته لذلك الحدث .
3- الوقوف على المشاعر والسلوكات الناتجة عن تلك الافكار.
4- محاولات المعالج لتغيير تلك الافكار الخاطئة.
5- الوقوف على المشاعر والسلوكات المتغيرة .
מהו טיפול רגשי לילדים?
בטיפול רגשי ישנו מפגש בין הילד למטפל, שמטרתו ליצור שינוי ברגשות, במחשבות ובהתנהגות של הילד.
בתרפיה בהבעה ויצירה המטפל משתמש בדרכים "עוקפות מלל" כגון משחק, יצירה, תנועה, דרמה ומוזיקה.
בטיפול מתפתח קשר עם המטפל ונוצר אמון שמאפשר לילד לבטא את תחושותיו ורגשותיו בחופשיות. התהליך הטיפולי הוא על פי רוב ממושך ויש לקחת בחשבון מחויבות של לפחות שנה. התהליך מלווה
במפגשים של ההורים עם המטפל, על מנת לקבל הדרכת הורים התואמת את הנושאים שעולים בטיפול עצמו, ולעזור לשינוי גם בבית. המטפל מתווך להורים את עולמו הפנימי של הילד ולמה הוא זקוק מהם. בגילאים אלה אני ממליצה על טיפול דיאדי. הטיפול הדיאדי אם-ילד, אב-ילד עם אותו מטפל, הינו טיפול דינמי קצר יחסית והשפעתו עצומה בהפרעות התפתחותיות וביחסי הילד עם הוריו. השינויים נראים לעין ההורה בזמן אמת, והמטפל מבין מהם דפוסי ההתנהגות של הילד עם הוריו ויכול לשקול דרכים יעילות לגיוס ההורים בעזרה לילדם. הילד אז יכול להמשיך את התפתחותו הטבעית ואילו ההורה גם מקבל עזרה וגם נותן עזרה.
מה עושים בטיפול רגשי באומנויות?
החדר אליו נכנס הילד/ה מלא בכל טוב. צבעים, בובות, כלי מוזיקה, חפצים שונים המוכרים גם מהג'ימבורי ומגני הילדים. המפגש מתחיל בשיחה התואמת את גיל הילד/ה. מתוך השיחה ישנן כמה אפשרויות. שנושא השיחה יהווה כיוון להמשך הטיפול ואני אכוון את הילד מה לעשות. שהילד בעצמו יבחר לעשות משהו בחדר ואני אקשר את פעולותיו, תנועותיו אל השיחה או לחיי היומיום שלו. ובעיקר שהקשר שנוצר ביננו יהווה כר להתפתחות, התבגרות והעצמה רגשית.
דגש רב ניתן לעולם הרגשי של הילד אותו הוא מבטא, מכחיש או מגן בכדי לא להיפגע. בעזרת האביזרים השונים, השימוש באומנות פלסטית או תנועה, הילד לומד שליטה על הגוף וחלקיו, מודעות לעצמו ולגופו, מוטיבציה להתנועע בחדר, משחקי דמיון כסימבוליקה לקשר עם המטפל ועם הסביבה, אמון בסיסי ליצירת מרחב משחק, סיפוק מסגרת בטוחה, אוטונומיה וגבולות, יצירת יוזמה לעבודה עצמאית ומשותפת. וכל זאת משמש לאבחון התנהגויות וגם בפשטות לחוויה מהנה מהמשחק עצמו. בחדר הטיפול אנו יוצרים את התנאים לכך שהילד ירגיש בטוח דיו לחלום, להחלים וללחום על האני האותנטי שלו.
המטרות הכלליות של טיפול זה הינן רבות, וביניהן: חיזוק הדימוי העצמי ודימוי הגוף והעלאת הביטחון העצמי של הילד. חיזוק כוחות ה"אני" לשם הערכה עצמית חיובית. הגברת המוטיבציה והעצמאות האישית. מתן ביטוי לרגשות, קונפליקטים ופורקן. חופש בקבלת החלטות להתנסות ובחינת רעיונות. עבודה עם פנטזיה – דמיון והלא מודע. מודעות עצמית. מיקוד ומרכוז הילד בעצמו. פיתוח יצירתיות וספונטניות להתמודדות עם קשיים. מתן אפשרויות ללימוד מודלים התנהגותיים חלופיים. פיתוח תקשורת בין-אישית. שיתוף פעולה. הבנת השפעת האחרים על העצמי. אמפתיה לעצמי ולאחר. יכולת עיבוד וביטוי סובלימטי יותר של רגשות קשים. התמודדות עם משימות התפתחותיות, לימודיות וחברתיות ויצירת הנאה משותפת בכל פגישה.
