קבוצת חברים קבועה, נפגשת פעם בשבוע. בהתחלת התהליך, הקבוצה מובנת עם פעילויות מונחות. וככל שמתבססת הרגשה של הכרות וביטחון, הפעילות הופכת להיות חופשית בדומה להפסקה. הפעילות מותאמת לאופי הילדים בקבוצה. למשל: משחקים חברתיים, המחזות תאטרליות, פלייבק, דרמה תרפיה, המצאת סיפורים, פעילות במוסיקה, תנועה, אומנות, משחקי קופסה, משחקי כדור. שיאה של הקבוצה לא פעם הוא בהמצאה של משחק ייחודי של הקבוצה, המכיל את רצונות כל חברי הקבוצה ומשקף את הקבלה ההדדית שלהם. זהו משחק מושקע שמכינה הקבוצה לטובת עצמה. המשחק משקף את רצונותיהם של כולם, את יכולתם לעבוד בשיתוף פעולה, תוך קבלת השונה, הכלה הדדית, התחשבות, חשיבה גמישה ויצירתית ויכולת לחלוק.
מהן מיומנויות חברתיות?
מדובר בכישורים ויכולות המאפשרים התנהגות חברתית הולמת. התנהגות חברתית הולמת מתבטאת ביכולתו של האדם למלא אחר ציפיות החברה, לבנות קשרים חברתיים עם בני גילו, להסתגל לדרישות המציאות, מבחינת סף תסכול וויסות רגשי. היכולת להתחשב בזולת, ולקחת אחריות על המעשים האישיים. כמו גם ליהנות מיחסים בין אישיים, ולחוש רצוי, ראוי ומוערך.
מיומנויות חברתיות באות לידי ביטוי באופנים שונים:
• נקיטת יוזמה ורצון להיות בחברת ילדים אחרים בני אותו גיל.
• יכולת לשתף פעולה בקבוצה. הצעת עזרה לאחרים וקבלת עזרה.
• היכולת לחלוק צעצועים וחפצים.
• ביצוע משימות לפי תור.
• היכולת למשא ומתן, כמו גם גמישות מחשבתית. איזון בין היכולת לעמוד על שלי ובין היכולת להתפשר.
• כישורי שיחה על מאפייניהם: היכולת להקשיב לחבר. היכולת להבין למה האחר מתכוון. דיבור תמציתי שמעביר מסר ברור ומדויק. פניה נעימה ומזמינה, המעוררת רושם חיובי.
• היכולת להביע עמדה ולקחת מקום. היכולת להכיל אחרים ולתת מקום.
• הבנה איך אחרים מרגישים, להבין שלאחר ישנם רגשות ולעמוד על טיבם כדי שניתן יהיה להתחשב בהם.
• הבעת רגשות חיוביים ושליליים, באופן מילולי ומותאם לסיטואציה.
• קבלת הכללים והחוקים של הקבוצה או של המשחק. חלק חשוב בקבלת החוקים והכללים הוא היכולת לשאת תסכול בעת הפסד או איפוק (במידה מסויימת) בעת ניצחון.
• יכולת לווסת בין הצרכים שלך לצרכים של האחר.
• האפשרות לאזור אומץ ולהתגבר על חרדה חברתית
ומה זה נותן בעצם?
במהלך הפעילות הילדים מגלים את הרגשות שמאחורי ההתנהגות שלהם. ומבינים שהרגש זה מה שמניע אדם לפעולה. עם הזמן הילדים מתקרבים יותר ויותר לשפה שהיא רגשית, לומדים לדבר על מה שהם רוצים ועל מה שמפריע להם, ופחות "מתנהגים" את מה שהם מרגישים. למשל פחות לחטוף ויותר לבקש. פחות להסתגר ויותר להעז ולהתגבר על הפחד מדחיה. מתוך כך נבנית רגישות לאחר ומתפתחת גישה לרגשות רכים כמו אמפתיה, אהבה, סליחה וכד'. ענין זה רלוונטי מאוד גם לשליטה בכעסים. בנוסף יש פעילות דינמית חופשית, בדומה להפסקה בבית ספר. המאפשרת לדינמיקה קבוצתית להתפתח בין ילדי הקבוצה עצמה. הפעילות מזמנת חוויה שיש בה הנאה והצלחות לצד אתגרים, כמו במציאות בעצם. רק שבקבוצה, כל פעם שנתקעים, מחפשים כלים חדשים לפתרון קונפליקטים. לומדים כלים אסטרטגיים להתגברות על מכשולים, להתמודדות עם אי הסכמה ועם דחיה. בהקשר זה מתאפשר לילדים להמציא את הROLE החברתי שלהם. לכל אחד מאתנו יש תפקידים מופנמים, שאנחנו לוקחים על עצמנו. במובן זה אף אחד לא עושה ממני שעיר לעזאזאל, או מלכה – רק אני. בזמנים של מחלוקת מתאפשר לעצור, לבדוק כל פעם "מה קורה לי עכשיו". לפתוח עם חברי הקבוצה מה שמרגישים בכאן ובעכשיו. לבדוק פרדיגמות חשיבה כמו "תמיד עושים לי…", או "אף פעם אני לא..", או "אף אחד לא רוצה אותי.." וכיו"ב – האם הן נכונות? האם מעוותות את המציאות ובעצם תוקעות לשווא? הילדים מבינים בעצם שמחשבה יוצרת מציאות, ומתנסים בפרדיגמות חשיבה חלופיות. ומעל הכל החוויה המיוחדת בקבוצה היא של פתרונות חדשים לאתגרים מוכרים. נלמדות טכניקות חדשות להתנהלות בנושאים שונים כגון משא ומתן, שיח מברר. ניתן דגש לוויסות רגשי, ליכולת לנצח ולהפסיד ולהעצמה.
מהן השגי מהקבוצה?
הפחתת חרדה חברתית
חיזוק הביטחון העצמי, ואת היכולת ליזום במרחב החברתי, להתגמש ולעמוד על שלי לפי הצורך
מתפתחת הבנה טובה יותר של סיטואציות חברתיות
משתפר הוויסות הרגשי ודחיית הסיפוקים
מתבססות אסטרטגיות לפתרון קונפליקטים באופן שקול
מתרחבת היכולת לקחת ולתת מקום, לחוות אמפתיה, סבלנות וסובלנות לאחר, דבר התורם שימור קשרים חברתיים משמעותיים.
מתייעלות הגנות רגשיות מפני תוקפנות, דחיה ושעירות לעזאזל.
מהו סוג המטרות שמתאימות לתהליך של חיזוק מיומנויות חברתיות לצד הדרכת הורים מותאמת?
– מלבד לביחד.
– מדחיה לקבלה.
– מהימנעות להשתתפות בפעילויות חברתיות.
– מהתפרצויות בכי וכעס לוויסות רגשי.
– מביישנות לביטחון. מעודף בטחון ונוקשות לגמישות ופשרה.
– ממצב שהפסד במשחק זה סוף העולם ליכולת לנצח ולהפסיד ולהמשיך להנות מהמשחק.
– מתחושה של תסכול, כעס, עלבון או צורך בסיפוקים מיידים מנהלים אותנו – להשהיה, הרגעות ותגובה מותאמת.
– מהישאבות אינסופית למסכים – למינון המסכים לצד אינטראקציה חברתית.
